אנחנו מתחילים כל בוקר עם קפה בשבילי וחטיף דוגי בשבילה 😂 היא כבר יודעת בדיוק איפה הצנצנת נמצאת. נוח לתת, היא אוהבת את הטעם ואני מרוצה שיש לה פינוק יומי כזה.

קניתי בהתחלה צנצנת אחת לראות אם הכלבה שלי בכלל תאהב את זה. היא חיסלה כל חטיף בשנייה, אז הזמנתי שוב. בגיל שלה חשוב לי שתהיה לה שגרה טובה, ואני אוהבת שזה משהו שהיא גם נהנית ממנו.

צ'ארלי בן 10 וכבר לא מתלהב מכל דבר כמו פעם. אבל כשהוא שומע אותי פותחת את הצנצנת של דוגי הוא ישר מרים את הראש ומגיע אליי. אין על הרגעים הקטנים האלה 🥹

אין דבר יותר עצוב מלראות את הכלב שפעם היה מושך אותך בטיולים מתחיל להתעייף מהר. היום אני מקפיד הרבה יותר על כל מה שקשור לבריאות של בובי. את דוגי הוא מקבל בשמחה כל יום, ואפילו למד לזהות את הצנצנת חחח.

היא איתנו כבר 12 שנה והיא באמת חלק מהמשפחה. אני יודעת שאי אפשר לעצור את הזמן, אבל כן חשוב לי לעשות בשבילה את הכי טוב שאני יכולה. החטיפים האלה הפכו לפינוק הקבוע שלה, והיא מחכה להם כל בוקר.

כשהכלב שלך מגיע לגיל 11 פתאום אתה שם לב לדברים שפעם לא חשבת עליהם. שהוא קם יותר לאט, שהוא מעדיף לנוח במקום לשחק. התחלנו להיות הרבה יותר מודעים לבריאות שלו ודוגי נכנס לשגרה שלנו. הוא מת על הטעם ואני שמחה שיש לנו דרך פשוטה לפנק אותו כל יום.

פעם הוא היה הראשון שרץ לדלת כשהייתי מוציאה את הרצועה. עם הגיל התחלנו לשים לב שהוא פחות מתלהב. החלטנו להשקיע יותר בשגרה ובבריאות שלו, ודוגי הפך לחלק מהטקס היומי שלנו. לראות אותו שמח כשהוא מקבל את הלב הקטן שלו זה רגע שאני לא מוותרת עליו ❤️

האמת שהופתעתי. הכלב שלי סבל מיציאות לא סדירות והיום המצב הרבה יותר טוב. גם הטעם כנראה מוצלח כי הוא רץ אליי ברגע שאני פותח את הארון.

אנחנו מתחילים כל בוקר עם קפה בשבילי וחטיף דוגי בשבילה 😂 היא כבר יודעת בדיוק איפה הצנצנת נמצאת. נוח לתת, היא אוהבת את הטעם ואני מרוצה שיש לה פינוק יומי כזה.

קניתי בהתחלה צנצנת אחת לראות אם הכלבה שלי בכלל תאהב את זה. היא חיסלה כל חטיף בשנייה, אז הזמנתי שוב. בגיל שלה חשוב לי שתהיה לה שגרה טובה, ואני אוהבת שזה משהו שהיא גם נהנית ממנו.

צ'ארלי בן 10 וכבר לא מתלהב מכל דבר כמו פעם. אבל כשהוא שומע אותי פותחת את הצנצנת של דוגי הוא ישר מרים את הראש ומגיע אליי. אין על הרגעים הקטנים האלה 🥹

אין דבר יותר עצוב מלראות את הכלב שפעם היה מושך אותך בטיולים מתחיל להתעייף מהר. היום אני מקפיד הרבה יותר על כל מה שקשור לבריאות של בובי. את דוגי הוא מקבל בשמחה כל יום, ואפילו למד לזהות את הצנצנת חחח.

היא איתנו כבר 12 שנה והיא באמת חלק מהמשפחה. אני יודעת שאי אפשר לעצור את הזמן, אבל כן חשוב לי לעשות בשבילה את הכי טוב שאני יכולה. החטיפים האלה הפכו לפינוק הקבוע שלה, והיא מחכה להם כל בוקר.

כשהכלב שלך מגיע לגיל 11 פתאום אתה שם לב לדברים שפעם לא חשבת עליהם. שהוא קם יותר לאט, שהוא מעדיף לנוח במקום לשחק. התחלנו להיות הרבה יותר מודעים לבריאות שלו ודוגי נכנס לשגרה שלנו. הוא מת על הטעם ואני שמחה שיש לנו דרך פשוטה לפנק אותו כל יום.

פעם הוא היה הראשון שרץ לדלת כשהייתי מוציאה את הרצועה. עם הגיל התחלנו לשים לב שהוא פחות מתלהב. החלטנו להשקיע יותר בשגרה ובבריאות שלו, ודוגי הפך לחלק מהטקס היומי שלנו. לראות אותו שמח כשהוא מקבל את הלב הקטן שלו זה רגע שאני לא מוותרת עליו ❤️

האמת שהופתעתי. הכלב שלי סבל מיציאות לא סדירות והיום המצב הרבה יותר טוב. גם הטעם כנראה מוצלח כי הוא רץ אליי ברגע שאני פותח את הארון.

אנחנו מתחילים כל בוקר עם קפה בשבילי וחטיף דוגי בשבילה 😂 היא כבר יודעת בדיוק איפה הצנצנת נמצאת. נוח לתת, היא אוהבת את הטעם ואני מרוצה שיש לה פינוק יומי כזה.

קניתי בהתחלה צנצנת אחת לראות אם הכלבה שלי בכלל תאהב את זה. היא חיסלה כל חטיף בשנייה, אז הזמנתי שוב. בגיל שלה חשוב לי שתהיה לה שגרה טובה, ואני אוהבת שזה משהו שהיא גם נהנית ממנו.

צ'ארלי בן 10 וכבר לא מתלהב מכל דבר כמו פעם. אבל כשהוא שומע אותי פותחת את הצנצנת של דוגי הוא ישר מרים את הראש ומגיע אליי. אין על הרגעים הקטנים האלה 🥹

אין דבר יותר עצוב מלראות את הכלב שפעם היה מושך אותך בטיולים מתחיל להתעייף מהר. היום אני מקפיד הרבה יותר על כל מה שקשור לבריאות של בובי. את דוגי הוא מקבל בשמחה כל יום, ואפילו למד לזהות את הצנצנת חחח.

היא איתנו כבר 12 שנה והיא באמת חלק מהמשפחה. אני יודעת שאי אפשר לעצור את הזמן, אבל כן חשוב לי לעשות בשבילה את הכי טוב שאני יכולה. החטיפים האלה הפכו לפינוק הקבוע שלה, והיא מחכה להם כל בוקר.

כשהכלב שלך מגיע לגיל 11 פתאום אתה שם לב לדברים שפעם לא חשבת עליהם. שהוא קם יותר לאט, שהוא מעדיף לנוח במקום לשחק. התחלנו להיות הרבה יותר מודעים לבריאות שלו ודוגי נכנס לשגרה שלנו. הוא מת על הטעם ואני שמחה שיש לנו דרך פשוטה לפנק אותו כל יום.

פעם הוא היה הראשון שרץ לדלת כשהייתי מוציאה את הרצועה. עם הגיל התחלנו לשים לב שהוא פחות מתלהב. החלטנו להשקיע יותר בשגרה ובבריאות שלו, ודוגי הפך לחלק מהטקס היומי שלנו. לראות אותו שמח כשהוא מקבל את הלב הקטן שלו זה רגע שאני לא מוותרת עליו ❤️

האמת שהופתעתי. הכלב שלי סבל מיציאות לא סדירות והיום המצב הרבה יותר טוב. גם הטעם כנראה מוצלח כי הוא רץ אליי ברגע שאני פותח את הארון.